יום שישי , 25/4/14, 16:08
ספיידרמן הוא סוג של גיבור העל האהוב עלי, עוד מילדות. אני מניח שזה בגלל שהוא גיבור העל היחיד שממש גדלתי עליו. החל בקלטות וידיאו, מחברות ציורים ובובות קטנות וכלה בצפייה בסדרה המצויירת הקלאסית בכל היזדמנות ניתנת. גם הסרטים שיצאו בתחילת העשור עליו היו מצוינים וראויים לסדרה המצויירת ולקומיקס עליהם מבוססים. אבל במקום להמשיך את הסרטים המצויינים, בחרו "לאתחל" אותם עם רימייקים מיותרים ו"עדכניים" יותר. לא ידעתי שיש הרבה מה להתעדכן ב7 שנים אבל שיהיה. הבעיה היא שאין שום חידוש- ספיידרמן המופלא הראשון היה כמו הסרט הקודם רק פחות טוב. הסיפור מסופר בצורה מתומצתת, פשוט זריקת הפרטים כדי להתקדם אל האקשן מה שהופך אותו לטרחני. החיבור בין הצופה לדמויות זהה בין החיבור של מירי רגב לחנין זועבי. ואם זה לא מספיק, האקשן פשוט לא משהו. אבל זה היה בראשון, ועכשיו יש סרט חדש, עם שחקנים יותר טובים ויותר דמויות והביקורות מהללות והחלק המפתיע הוא שבדיוק כמו הסרט הראשון- גם הסרט הזה לא מתקדם לשום מקום ונשאר מיותר ומדשדש כמו הראשון. חבל.
אז יש לנו פה את אנדרו גארפילד שאמור לשחק את פיטר פארקר בתפקיד חנון מקובע וחרשן, אבל ממילא הסרט הראשון הפך אותו לטינייג'אר מרדן ו"מגניב" אז עכשיו כשהוא מנסה להידבק אל דמות הקומיקס זה בעיקר מביך. הוא פשוט לא מחליט אם הוא חנון מרוכך או נער מגניב. גם הסרט פחות או יותר לא החלטי בסגנון שלו- בשניה אחת זה סרט מצחיק שמנסה לדפוק כמה שיותר רגעים קומיים ברגע, ובשניה אחרי זה הוא סרט דרמה רציני לכל דבר, כמה רגעים אחרי זה הוא גם מותחן מיסתורי ואחרי זה הוא גם סרט אקשן ו...כן. אני עד עכשיו לא יודע מה הסרט הזה היה בדיוק.
כמו שיש הרבה ז'אנרים יש גם הרבה סיפורים- זה מתחיל בכך שאדם ממורמר פועל חשמל במפעל מתחשמל וכתוצאה מהזרמת החשמל אל גופו נהפך ל"אלקטרו", עם כוחות חשמליים שגורמים לו להפיל את החשמל בעיר ולהחריב אותה. ולא ממש מובן למה. בנוסף, הארי אוסבורן, חברו של הארי משכבר הימים מתגלה כחולה במחלה שרק דמו של המוטציה ספיידרמן יוכל להצילו, ומכיוון שספיידרמן לא מוכן לעזור לו- מתכוון לנקום. ויש עוד- אביו של פיטר נכנס לתמונה בתור מהנדס שהתרסק בתאונת מטוס ורגע למה לעזאזל זה קשור לסרט? אוי.
כן, יש המון סיפורים, יותר מידי סיפורים. קשה לעקוב אחרי כ"כ הרבה פרטים ויותר קשה לסרט לפתח כל אחד מהם לכיוון כלשהו ולכן אף אחד מהם פשוט לא מתפתח- זה כמו לראות סרטים שונים שמשתלבים באופן לא כ"כ אפי על המסך. הקרב בין ספיידרמן לנבל הראשי הוא קרב חלש ולא מורגש- הרשע פשוט לא מאיים מספיק, ולא מחליט האם הוא אדם נאיבי שעושה את הדברים מחוסר מודעות או נבל ציני ומרושע שרוצה נקמה בלי סיבה. חסר אופי ברמה בלתי נסלחת, וגם השחקן בתפקידו ג'יימי פוקס לא מחפה על כך. ספיידרמן גם כן מאוד לא מורגש בסרט- למרות שהוא בוכה פעם ב5 דקות נורא קשה להתחבר אליו או להראות איכפתיות כלפיו. ולכן, למרות שהקרב בניהם מרשים ויזואלית- לא ממש איכפת לנו מי ינצח ומי יפסיד, ואנחנו נשארים אדישים למתרחש.
אך נראה לי שאחת הבעיות בנושא הסרט היא עצם העובדה שלא ראיתי את הסרט בתלת מימד ועד עכשיו אני מתחרט על כך. כן, למרות שאני נגד כל נושא התלת מימד ואני מתעב את הטכנולוגיה "החדשנית" הזו, צפיתי בסרט בדו מימד ופשוט לא הרגשתי את האפקטים- הם היו נורא יפים לעין אבל הרגשתי שחסר את העומק שהתלת מימד יכל כ"כ לעזור. רוב הסיכויים שהצפיה בתלת הייתה הופכת את הסרט להרבה יותר מהנה, וזה כבר פספוס שלי. לכן, אם כבר הולכים לקולנוע- מומלץ אך ורק בתלת מימד ולא אחרת. אבל בשורה התחתונה סרט צריך גם לפעול מבלי אפקטים מיוחדים או תליה בתלת מימד ולכן זו דווקא סוג של נקודה לרעתו.
לסיכום,
ספיידרמן המופלא 2 הוא סרט שלא הולך לשום מקום. הוא לא הצליח להחזיר אותי
לאהבת הדמות כמו בילדות והוא לא הצליח להעלות בי נוסטלגיה. הוא גם לא הצליח
לפתח את עשרות הסיפורים שהוא כולל למרות שסיפור האהבה המשני בין גוון
לפיטר הגיע לתפנית מפתיעה בסוף, עדיין רוב הסרט צפוי. יש בו אפקטים טובים
וקצב טוב אך עדיין נותר יבש ולא מספק. ספיידרמן
לא הצליח להיות מופלא אלא חביב, מדובר בסרט אקשן מהנה להעביר את הזמן. הוא
לא משעמם, אך גם לא מרתק, הוא פשוט סרט נחמד ונוח, לראות ולשכוח.
תגובות
הוסף רשומת תגובה