ברלין - זול יותר, חם פחות

אף אחד לא באמת רוצה לחזור לשם.

אני צוחק. *כולם*  רוצים לחזור לשם. יש פחדים רבים שמונעים מאיתנו. כמו, למשל, הפחד המוצדק לגמרי, מזה שיגידו לנו שאנחנו הולכים ומממנים את המקום שבו השמידו את אבותינו. או אלו שאומרים, ובצדק - העבר יחזור כמו בומרנג - וקולות האנטישמיות מברלין לא חודלים מלבוא.

אז הגעתי. רציתי לראות ממה ההתלהבות, ומדוע, לעזאזל, ''ברלין'' נהפכה מעיר שאסור להגיד את שמה - לעיר שכל אחד מנסה למצוא את דרכו להגיע אליה.

אז ברלין, גרמניה. עיר בירה שגודלה הוא פחות או יותר כמו ישראל, עם קצת פחות אנשים והרבה יותר מרחב מחייה. זוהי העיר השנייה בעולם בכמות המהגרים היהודים אליה; כלומר, הכי הרבה מהגרים יהודים בשנה ישנם לישראל, וברלין מיד לאחריה. במילים אחרות, כמות היהודים שרוצים לגור בארץ ישראל גדולה, אך כמות היהודים שרוצה לברוח מארץ ישראל גדולה לא פחות.

אני מניח שההשערות לכך מובנות מאליהן. ישראל היא ארץ יקרה, במיוחד למי שגדל פה, ב20 שנה האחרונות, וחווה את יוקר המחייה על בשרו. בחייכם, המחירים הם פסיכיים. המחיר לחלב, ללחם, לסיגריות, ובמיוחד למפונקים כמוני. מפונקים שאוהבים חלב סויה, לחם מלא, וכל הבולשיט הטבעוני ששמאלנים כמוני אוכלים. הכל כאן נורא יקר. המחיר של דירה, להשכרה למשל, במרכז, נע בין אלף לאלפיים שקל - שתבינו - זה המחיר בו הצלחנו לחיות ולבלות שבוע בברלין,

כל זה כולל הוצאות צדדיות, לשני אנשים, עם כל הנכלל. לאכול יפה, לגור, ללון, לקנות בגדים, הכל - אשכרה, בסביבות ה500 יורו, וזה באמת לא מוגזם כמו שזה נראה. נשארו לי כל כך הרבה יורו בדיוטי פרי שהרגשתי מחובתי לבזבז אותם, ואז נזכרתי כמה שמחוץ לגרמניה הכל עולה פי חמישה. תודה.

אז ברלין

מה כל כך טוב בברלין שאנשים רוצים לעזוב אליה? נכון, הייתי מעט, אך שמתי לב לפרטים. שימו לב - יש לכם לא מעט לרשום לעצמיכם.



♦ תחבורה ציבורית - מדהימה 

כן, התחבורה הציבורית בברלין היא כנראה הדבר הכי מפתיע והכי מענג שתחשפו אליו במדינה הזו. נתחיל מהשיטה, הדי מוזרה, אך עובדת - אתם לא באמת משלמים על הנסיעות שלכם. למעשה, לפי ההגיון הפשוט, אתם לא חייבים לשלם בכלל. משום מה, אתם עושים את זה, כנראה כי אתם פשוט מנומסים או כי אצל אירופאים ישנו אמון מוחלט בין כולם לכולם.

אבל זה באמת ככה - אתם יכולים להכנס, לכל אוטובוס, לכל רכבת, לכל מה שזה לא יהיה; רכבת תחתית, אובן, שאטל, אוטובוס, מיניבוס, וכל שאר התחבורות השונות והמשונות למניהן - וזה לא יעלה לכם כלום. כן כן, כלום. אף אחד לא יבדוק אתכם. אף אחד לא יבקש ממכם להראות משהו בכניסה. אף אחד אפילו לא ישים לב אם נכנסתם. הכל, ככה, בצורה חופשית.

כן, בגדול, ישנו צורך בתיקוף כרטיס שתקנו אותו באחת מתחנות מרכזיות - אך להערכתי, הוא עולה משהו כמו עלות שלוש נסיעות באוטובוס בישראל (עירוניות, כמובן) ומתאים לכל כלי התחבורה, בכל זמן שתרצו. כך שזה גם זול להפליא, אך הקטע המדהים הוא, שאם אתם ישראלים מרושעים - הוא אפילו לא חובה.

עוד חלק מרתק, הוא שהתחבורה הציבורית בברלין היא מעולה. מעל לכל צל של ספק. האוטובוסים, הרכבות התחתיות, הרכבות העליונות, הכל פועל כמעין סימפוניה מאוזנת, מדוייקת, ללא פגמים; אתה יכול לנוע מכל מקום, אל כל מקום, בקלות מוחלטת; התחנות מסודרות, קרובות אחת לשנייה, ללא הליכות מיותרות; והכי חשוב - זה מהיר.
*מהיר*. אתם לא עסוקים בלהתעכב, אין פקקים, אין יותר מידי איי סדרים. זה פשוט זורם. וואו, כמה שזה שונה.

כמו כן, בגלל שהתחבורה הציבורית בברלין כל-כך מעולה, מסתבר שאנשים שם מעדיפים אותה רבות על פני הנסיעה ברכב פרטי. זו גם כנראה הסיבה שהכבישים כל כך חלקים, ושכמעט ואין פקקים בכלל. מעניין אם סמוטריץ' חשב על זה.

*****


♦ מזון ומחייה 

תראו - אני לא אוכל הרבה. לצערי, שותפי לטיסה, אוכל לא מעט. מה שאומר שהחובה מוטלת עליו, לפחות בנושאים הללו.

לכן, מצאנו את עצמנו, אני והוא, הולכים לסופר הקרוב ליד הדירה שהשכרנו למסע. בעודי חושב על כל מוצר, ועל כל פריט; מהי המשמעות, מחשב את המחיר, את ההוצאות, שותפי כבר בא עמוס במוצרים מכל הסוגים.

תשמעו, המחירים שם, הם משהו אחר. לא בקטע ''משוויץ'' או ''מתלהב'', אלא ברצינות, זה אחרת. זה פשוט פועל אחרת. אני לא רוצה למהר ולהגיד שהכל שם ''זול מהארץ!!'' (גם אם זה כן), אבל מבחינת האופי של המוצרים ומחיריהם, ברור לי שברלין פועלת בדרך יותר.... ''שוויונית'', נקרא לזה, איכשהו.

אל מה אני מתכוון? אני מתכוון, למשל, ששישיית בירה יכולה לעלות לי יורו (שזה מדהים!) אבל ליטר חלב יעלה יורו (שזה מוזר). חבילת לחם עשויה לעלות לי חצי יורו (שזה מטורף!) ואז, קופסת קפה, שזה כל כך בסיסי, עשוי לעלות.. 2 וחצי יורו. (שזה אולי זול? אני לא יודע, אני לא קונה קפה בארץ)

במילים אחרות, כל זה לא משנה. העמסנו מוצרים על הקופה כמו חיות, והתכוננו כבר לחשוב כיצד מחלקים את ההוצאות. התחננו שזה לא יצא מעבר לגבול המתוכנן.

ואז, אנחנו ניגשים לקופה, עמוסי מוצרים, והיא אומרת - ''25 יורו סה''כ''

רגע, מה?! 20 יורו?! שתבינו, אנחנו מדברים על הרים של אוכל, של משקאות, של מותרות - אנחנו קנינו שמפו, ואלכוהול, וקפה, ומלבין קפה, וכל מיני דברים שסתם התלהבנו שהם קיימים אבל אין בהם צורך - וכמובן, דברים בסיסיים, כמו לחם, שמן, ביצים וכדומה -

והכל בסביבות המאה שקל.

כאן, אני ושותפי למסע החלטנו - או שהיא טועה, או שאנחנו טועים. בכל החיים שלנו או משהו.

ולסיכום, הנה לכם טבלה -




♦ ביגוד ומותרות

בואו נגדיר זאת כך; ברלין זו ה-עיר לקנות בה בגדים. קודם כל, בגלל המקום הידוע והמוכר - PRIMARK - הפריימארק, שוק הבגדים הגדול והזול, שידוע בהיותו יעיל ונחמד במיוחד.

הפריימארק היה מלא בישראלים, ברור למה. הבגדים שם נורא, אבל נורא זולים. חולצה פשוטה שבישראל תעלה 30 ש''ח עשויה לעלות כעשירית.  כן כן, ממש כך - אנחנו מדברים על יורו לבין 2 יורו לחולצה, ואם אתם הולכים על המכובדות, אז עד 10 יורו גג. וב10 יורו אני מתכוון לחולצות שבארץ יעלו לכם בין 100 ל150 שקל.



חוויית הקנייה בפריימארק היא מדהימה. אתה יכול פשוט להסתובב, לבחור אינספור בגדים, ובאמת בכמות כספית מביכה שתעשה לכולכם טוב על הלב. הדבר הכי יקר שקניתי, הוא מעיל, יפהפה, שעלה כ40 יורו; סביבות ה120 שקל, מה שבארץ עשוי לעלות כ300 שקלים. זה עד כדי כך זול.

חוץ מהפריימארק, ישנם החנויות האחרות - קניון ברלין, זארה, H&M - שלא אשקר, אולי לא בדקתי כמו שצריך, אבל המחירים לא עד כדי כך בפער מהמחירים בישראל. כלומר, שוב, אנחנו מדברים על הפרשים מכובדים, אבל לא כאלו שיחייבו אתכם לרוץ לשם. חולצה בזארה יכולה לעלות 40 ש''ח, וכאן היא תעלה 8-9 יורו. ההבדלים? לא כאלה דרמתיים. על ג'ינסים, למשל, דווקא ישנם הבדלים דרמתיים; הם נעים בין 20  ל30 יורו, שזה שוב, סביבות המאה שקלים, אבל בישראל זה אשכרה יעלה לכם פי 2. שאלה - למה הג'ינסים בישראל כל כך יקרים? כי חוץ מהג'ינסים, המחירים באמת מאוד קרובים למחירים בישראל.

***



♦ בילויים וחיי לילה 


בואו נדבר על חוויות. אטרקציות, בילויים, וכדומה. נתחיל מהחלק הכיפי ביותר - מסעדות בברלין לא מחייבות אתכם להשאיר טיפ. נהוג פשוט לעגל כלפי מעלה את החשבון, וסיימתם. אתם לא צריכים לחשב מעבר לכך. האוכל בברלין, לטעמי, הוא פשוט פנטסטי.  מאוד מגוון, עשיר בסגנון, וכמובן - זול הרבה יותר מהמצופה. כנראה שכשזה ביורו זה מתחייב להיות זול יותר, בגלל ה''עיגול פינות'' שלהם. מנת פסטה אדיבה, למשל, יכולה לעלות כ8 יורו. זה לא פחות ממה שזה עולה בישראל; אבל הכמות, הסגנון העשיר, והטעם, פאק, הטעם - פשוט מגרה את הלשון ללא הפסקה. וכן, כל זה בלי טיפ.

האלכוהול בברלין, כמו בכל אירופה, הוא מאוד נגיש. כולם שותים בירה. כולם שותים בכללי. לכן, לא מפתיע שהמחירים על האלכוהול, בסך הכל, זולים להפליא. בירה ביורו, אפילו פחות. צ'ייסר ב50 סנט, ואפילו פחות. ישנם חבילות כוללות כאלה, של שוטים, ובירות, והכל ביחד - יכול לצאת משהו כמו 5 יורו, חשבון שבישראל היה מגיע למאות שקלים. אבל בשביל זה צריך למצוא את הברים הנכונים. אני מניח שבגלל שבגרמניה, ובאירופה בכללי, נהוג כל כך לשתות, שאין להם ברירה אלא להוזיל למחירים האלה. אבל כמה שזה נחמד!

בכללי, בילויים, מוזיאונים, חוויות נוספות בברלין עולות מעט מאוד, ומשתלמות מאוד. כרטיסים לגן החיות, כרטיסים למוזיאונים, הצגות, בילויים - אני כמובן אפרט על הכל בפוסט אחר, אבל שוב, שום דבר לא חצה את ה10 יורו גג. זה יוצא פחות מ40 שקלים. ובכרטיס, שעולה בין 10 ל40 שקלים, אתם יכולים ליהנות מחוויות אדירות, חוצות גבולות. מוזיאונים יפהפיים, אמנות שומטת לסת, נופים מרהיבים, פעילויות וחשיפה והדרכות - כל אלו, לחלוטין, במחירים מצחיקים. זה כל כך שווה את זה.


******

בהמשך אעשה פוסט על המקומות השווים לבילוי בברלין. אבל רק אגיד לכם בכנות מוחלטת - ברלין, לחלוטין, משתלמת כלכלית. לצערי, בברלין הבעיה שלי לא הייתה הכסף, אלא בעיקר הקור. ולא, אני לא מתכוון למזג האוויר. בברלין לרוב קר, וכשקר, זה בהחלט בלתי נסבל. גם יש את הקטע הזה שנופל עליך גשם זלעפות משום מקום, ואז נעלם, ואין דרך לצפות אותו או להתכונן אליו.

אבל אני מדבר, איך לא, על האוכלוסיה. אנשים בברלין נוטים להיות קרים. אתה מרגיש שאתה מסתובב בקרב אינספור אנשים, לעתים מדברים אחד עם השני, אבל הצורך שלהם באינטרקציה? כל כך נמוך. אולי זה בגלל שאני תייר, אולי זה קשור למנטליות. אבל האווירה בברלין היא שכל אחד חי לעצמו, לחלוטין, וכל קשר מוגדר מאוד. לא ניתן סתם כך לפתח שיחה עם אנשים, או לדבר איתם בחופשיות. אנשים בברלין מאוד אטומים בעצמם. מאוד אטומים אחד כלפי השני. כאילו כל אחד חי את חייו בבועה נפרדת, והבועות לעתים מתנגשות אחת עם השנייה לצרכים בסיסיים מאוד של ידידות או קשרים רומנטיים. למרות שבכל זאת, הם גם די נחמדים כשאתה פונה אליהם באדיבות. ואין יותר מידי פשיעה או עבריינות. זה לא רע, ולא טוב - זה פשוט... קר. יחס קר. אני מאמין שאפשר להתרגל לזה, אבל כן, זה חתיכת מחיר.

**