''תקועים בחופשה'' - ביקורת

 ום ראשון, 27/7/14, 23:15

בסרט "תקועים בחופשה" אדם סנדלר מסדר לעצמו דייט טוב, חופשה מהנה באפריקה, מסאז' ופינוקים ועל הדרך גם סרט סתמי אך חביב ומהנה לצפייה.

"תקועים בחופשה": ציניות מלאה רצינות
זה משעשע שרק כשאדם סנדלר נזכר להירדם סרטיו נזכרים להתעורר. אדם סנדלר כבר הצליח לעצבן אותנו בעשרות סרטים ממוחזרים וחסרי בשר שפשוט ניסו למשוך את הבדיחות הגסות שרק צופים בעלי דרישות נמוכות יכלו באמת לצחוק מהן, אך כנראה שגם לו נמאס ולכן הסרט החדש שלו לא כ"כ גרוע כמו סרטיו הקודמים. השימוש בדמותו הצרחנית והמביכה הונמך והוחלף בדמות מבוגרת ובוגרת של אב אלמן שאשתו נפטרה מסרטן שהותירה אחריה שלושה בנות שאין לו שמץ של מושג כיצד לגדלן, וכמובן שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם הצרה. החלק המפתיע הוא שכמו שדמותו הפך לבוגרת, גם הוא נהיה בוגר ולכן הוא לא מתאמץ יותר מידי להצחיק, לצרוח או לעשות יותר מידי הבעות פנים מטופשות, וזה עובד. הוא אומנם לא שחקן להיט ומרגישים שכבר אין לו שום אכפתיות כלפי הדמות שהוא משחק או הדמויות שהוא משחק איתן, אך זה דווקא מזכיר לנו שיש עוד דברים בסרט מלבד סנדלר ששווים התייחסות למרות שעד היום לא שמנו לב אליהם.

לאחר שג'ים (אדם סנדלר) הבין שאינו יכול להתמודד עם אובדן אשתו ובגידול שלושת ילדותיו לבדו, הוא מחליט לצאת לבליינד-דייטים שונים שמצא באמצעות האינטרנט, בהם פוגש את לוריין (דריו ברימור), אם חד הורית גרושה אשר מגדלת שני ילדים בוטים וחולניים לבדה וגם היא מאבדת את עשתונותיה ולא מצליחה לספק להם את יחסי האב שכ"כ חסרים להם. כמובן שהפגישה הראשונה בין השניים לא מסתדרת, ואז בצירוף מקרים נפגשים שני המשפחות בחופשה באפריקה שהסתבכה ושתי משפחותיהם נאלצים לחלוק מגורים. כמובן שיחסי השנאה ישתנו ליחסי אהבה ועל הדרך מספר התרחשויות שעוסקות בהתחשבות וברגישות כלפי הצד השני יתגלו וכל שאר הדברים המצופים מלהיות בסרטי משפחה.

''

למרות שהסרט יכל לקחת את עצמו בציניות מוחלטת, הוא מחליט להוסיף טון רציני המאזן את העלילה ואף משתלט עליה. בין קטעי העלילה הרציניים הסרט מנסה להשחיל בדיחה או שניים, אך ברור באופן ודאי שלא מדובר בסתם קומדיה סתמית שמנסה כל שניה להצחיק, יש בה מעט מעבר גם אם המעבר מעט צפוי וידוע מראש. בלה ת'רום הידועה מהתכנית ''שייק'' מגלמת כאן נערה בגיל ההתבגרות שחווה לא מעט השפלות ושאר בעיות שמאפיינות את גילה שבהם הסרט נוגע בצורה מועטת, אך רגישה. גם אמה פושרמן הילדה הלא מוכרת משחקת ילדה שלא מוכנה לעקל את מות אמה ומתייחסת אליה בעודה בחיים. במילים אחרות, לכל דמות בסרט הזה יש בעיות קשות, בין אם מבוגרים מתוסכלים ואף ילדים מבולבלים שלמרות שלא מתפתח שום דבר עומקי או חדשני בעקבותיהם, הם עדיין קיימים וזה בהחלט הישג די מרהיב יחסית לסרטיו שלאדם סנדלר. 

''

בין היתר תמצאו כאן גם בדיחות נפילה-בום-טרח, אך הם כמובן רק כדי להזכיר לנו באיזה סרט אנחנו נמצאים וכדי לא לאכזב את מעריצי סנדלר אניני הטעם שחלילה יתלוננו על עודף דרמה בסרט. אם כבר בסנדלר עסקינן, קשה לי להגדיר את המשחק של הבחור בסרט הספציפי הזה. השימוש שלו בקול הצווחני ובכל שאר הדברים שהופכים אותו ל"אדם סנדלר" בקושי נמצאים כאן, הדמות שלו רצינית לחלוטין ורואים שהוא לא באמת משקיע בדרך שבה הוא משחק, אך אני חייב לציין שיש משהו בדמות שהוא משחק כאן שדווקא מראה שחקן שהוא לא נוראי כמו שהוא נחשב. כנראה שדווקא חוסר ההשקעה שלו הראה שאולי כן חבוי שחקן חביב בבחור הזה, כמו זמר מוכשר ששר בצרחות ובצעקות בלתי נסבלות אך דווקא כשהוא שר בשקט חלש ללא שום השקעה מצליח להוציא קול יפה ונעים. 

בשביל האיזון נזכיר לרגעים את הצדדים הרעים שבסרט שאומנם לא היה בהם צורך אך גם לא צרמו. הסרט מאוד צפוי. צפוי ברמה שכל אדם שצפה בסרט משפחה בחייו ידע מה יתרחש בסצנה הבאה וכיצד תתנהל. הדמויות מזכירות יותר מידי דמויות שראינו בעבר וגם השימוש באפריקה בתור ארץ נהפך לשולי ברוב המקרים למרות שהיה אפשר ליותר, וגם כשהסרט מגיע לתובנות מסוימות הוא מגיע אליהן מהר מידי ולא באמת ניתן להאמין למשל שרגע לאחר שרבו השניים ישר יתחברו, אך אלו כבר צרות שאין צורך לטפל בהם כשאנחנו נזכרים באיזה סרט אנחנו נמצאים ובכלל מה היה מצופה מסרט שכזה.

''

רצוי לומר בבירור שהסרט "תקועים בחופשה" הוא סרט טוב מסוגו בלבד. הוא לא יצירת מופת ובהחלט לא סרט קומדיה או משפחה מעולה, אך הוא אינו סרט גרוע כמו ששלל הביקורות שעשו ממנו וזה גם משהו שראוי לציון. אומנם הוא לא ממש מצחיק, אבל מסתבר שלסנדלר נמאס רק להצחיק וכשהוא רוצה לספר סיפור בוגר הוא מסוגל לעשות זאת, עכשיו כל מה שנותר זה להפוך את הסיפור הזה גם לעמוק יותר, שנון יותר ומעניין יותר. בתור שינוי לסגנון הדוחה של סרטיו בעבר הסרט מצליח לספק את הסחורה וליצור ללא ספק את אחד מסרטיו הטובים של השנים האחרונות, וכל זאת דווקא לאחר שלא התאמץ בכלל, אך אם נודה באמת לא הוא דווקא מה שהופך את סרטו החדש לבידור חביב, תמים ומחמם לב, אלא הדמויות המשפחתיות הלבביות והנעימות והסיפור הצפוי והחביב שבעזרת קיצוץ גסויות עלול להפוך לחוויה משפחתית לא רעה בכלל.

 

פורסם במקור באתר "סרטים".

תגובות