''גנבת הספרים'' - ביקורת

 יום שלישי, 4/2/14, 23:15

הסרט מועמד לאוסקר בפרס הפסקול המוזיקלי, ללא שום סיבה מוצדקת. 

 

 

סרטים שמבוססים על ספרים הם בד"כ פחות טובים מהמקור, ועוד שבטח על ספר ילדים, על רקע השואה, שכל העומק והייחודיות שבו טמונים בספר, או לפחות ככה שמעתי- כי לא קראתי את הספר. "גנבת הספרים" הינו ספר על רקע השואה ומלחמת העולם השניה שנכתב על ידי מרקוס סוזאק ונחשב לרב מכר. ישנם סיכויים גדולים שהספר מעולה, אבל הסרט שמבוסס על הספר פשוט מסתיר כל עומק אפשרי שניתן היה להיות בספר עצמו. בנוסף לעודף הסנטימנטליות הדביק והמחליא, הסרט רווי בקלישאות- צפוי לחלוטין, ומתייחס אל השואה ואל מלחמת העולם השניה בצורה עדינה ולא ממש אמינה, בנוסף לכך שהסרט בקצב די מנומנם וטרחני. 

 

אני מניח שהסיפור במקורו היה הרבה יותר מפורט ומורחב, אך בסרט הוא די פשוט- העלילה מתרחשת בגרמניה של מלחמת העולם השנייה. ליזל נקרעת מאמה הקומוניסטית ונמסרת למשפחה מאמצת גרמנית בה אב חמוד ורגיש ואם קשה, שתתברר מאוחר יותר כאוהבת ומסורה לא פחות ממנו. ליזל היא לא ילדה חברותית במיוחד, והעובדה שבגיל 12 היא עדיין אנאלפביתית לא תורמת למצבה. לשתי הבעיות האלה היא מוצאת פתרונות: הראשון בדמותו של רודי, ילד גרמני-בלונדיני-מושלם שהופך לחברה הטוב ביותר (והיחיד), והשני בדמות שיעורי הקריאה והכתיבה שמעביר לה אביה. אבל את חייה ואת חיי משפחתה מזעזעת כניסתו של מקס, בנו היהודי של חבר עבר של האב אשר הציל את חייו. הם מחליטים להחביא את מקס היהודי אצלם בבית ולנסות להצילו, תוך סיכון ברור של חייהם שלהם.

 

עריכת הסרט הייתה מאוד מצועצעת ומביכה לפרקים, בהם הצילום הויזואלי היה מאוד מצועצע וסטרילי, צילומים נקיים מידי ומדוייקים מידי שלא נסחפים להברקות יתר. התפאורה והתלבושות שתואמים לתקופה דווקא נראים היטב, אך הצורה בה הם מצולמים מזכירים יותר תיאטרון קאמרי על פני סרט תקופתי. בנוסף גם הפסקול המוזיקלי היה נורא מביך וקיטשי, לא תואם את אווירת הסרט כלל ונראה כמועתק מקלאסיקות קולנועיות משנות ה30, והקטע המביך הוא שדווקא בקטגוריית הפסקול הסרט מועמד לאוסקר, שלא בצדק בכלל. בנוסף המשחק של ג'פרי ראש וסופי נילס נותר תיאטרלי מידי, והסרט יותר מידי נופל לרגעים פומפוזיים ולא אמינים, וכל הזדמנות ליפול בקלישאה עלילתית כזו או אחרת- הסרט נופל אליה. התחושה הסופית היא תחושה של בזבוז זמן וסרט שנשכח מיד וחולף כמו הרוח.

 

נושאים כמו המוות מוזכרים בסרט באופן שמתחיל בצורה מעניינת שנותנת לסרט מעין רובד מסקרן אך לא מתפתח לשום מקום.הסרט מסופר על ידי מלאך המוות, שמתגלה בסרט כדמות רגישה המהרהרת רבות על הקיום האנושי ועל הדרך שבה הם מקבלים את בואו, ומציין בפירוש שלא חיים לנצח. למרות האפשרות, הסרט לא מעניק נפח לאותו הנושא המרתק שיכל ליצור דיון בנוגע למהות החיים והייצור האנושי, וחבל שכך. 

 

"גנבת הספרים" הינו מוצר הוליוודי לעוס ומבוזבז שהיה ראוי לכבוד גדול יותר- אך עם דמויות לא מפותחות, בימוי קיטשי ועדין מידי, עריכה מיושנת וצילום ועיצוב מצועצע גורם לסרט להיראות בעיקר כמו סרט טלווזיה לילדים. הבעיה היא שגם בזה הוא לא מספיק טוב בגלל העיסוק הלא נחוץ בנושאים כמו "ליל הבדולח" והמשטר הנאצי שכולל תיעודים אלימים ולא נחוצים- והסרט בכללי מאוד יבש ומיושן מידי לילדים. גם למבוגרים הוא לא מספק את הסחורה מכיוון שהוא פשוט סטרילי מידי. למרות זאת, אי אפשר לומר שמדובר בסרט גרוע לחלוטין מכיוון שיש בו רגעים יפים והוא גם מתחיל בצורה מרתקת, אך מה לעשות שבסופו של דבר הוא לא מצליח לרגש או להתחבר אל אף דמות, וכשהוא מנסה זה נראה בעיקר מביך בעקבות המניפולציות הזולות שנועדו לסחוט דמעות.