''נון-סטופ'' - ביקורת

  יום שישי , 7/3/14, 14:58

 

ליאם ניסן, מה יהיה איתך? שנים אתה משחק את אותה הדמות, אותם הדיאלוגים, אותו התפקיד הבטחוני, אותו הגיבור שמציל את פני הדברים, אותו הסיפור עם הרשע שמחפש נקמה, אותם הדיאלוגים ואותם המאפיינים- ועדיין אתה מצליח להחזיק את כל הסרטים שלך שמצליחים להחזיק את הצופה במתח מורט עצבים. כאן, זה מעין גרסא משודרגת ל"טיסה" עם ג'ודי פוסטר מ2005- אדם שהוא אחראי ביטחון בטיסות מאוים על ידי טרוריסט ששולח לו הודעות טקסט שבמידה ולא יעשה את הנדרש הוא יוציא את הנוסעים להורג אחד אחרי השני ולבסוף- כמה נדרש, פצצת אטום המאיימת להרוס הכל. על המניע הרגשי מונחת ילדה בת 8 שלא ברור עד הרגע האחרון למי היא שייכת שעלולה להיחטף או להיהרג בכל רגע באשמת הטרוריסט. 

 

עוד אובייקט רגשי שמחזיק הסרט הוא את ג'ני (ג'וליאן מור), אשה פשוטה וטיפה מוזרה שיושבת על יד ניסן במטוס ומתחברת איתו בקלות שלאחר המקרה ניסן מנצל אותה לעזרתו כדי למצוא את אותו הטרוריסט. כמעט כל הסרט מתרחש על המטוס- אין הקדמה או הסבר מפורט על הדמויות וכל מה שאנו יודעים עליהן הוא מן הדיאלוגים והפעולות שמתבצעות בזמן הטיסה, מה שהופך את הסרט להרבה יותר מעניין מן המצופה. 

 

לא מדובר כאן בעוד סרט אקשן ופיצוצים כמן המצופה, כי כנראה שאפילו להוליווד נמאס מהנוסחא הזו- ומדובר פשוט במותחן מהנה וקצבי. התפתחות העלילה וחשיפת הפרטים מתבצעת בצורה קוהרנטית שמתבשלת לאט לאט ולמחזיקה את הצופה מתוח ומלא אדרנלין מכיוון שבכל רגע אין מושג מה הולך לקרות- מי הולך לבצע את הצעד הבא, מי הרשע ומי הצודק, מי החכם ומי הטיפש, האם האדם הזה דובר אמת או שקר והאם מדובר בחולה נפש או באדם שמנסה להביא את הצדק. כל שניה קורה משהו והסרט כל הזמן דורש מהראש לחשוב ומהלב לפעום. לקראת הסיום הסרט אומנם מעט נסחב לכיוון שמאלצי אך מלווה בסצינות מתח מרשימות ויזואלית ועוצרות נשימה.

 

אין ספק שלא מדובר כאן בסרט קולנועי מרהיב, אך מדובר כאן פשוט במותחן מהנה שעשוי היטב, כמו "הקריאה" רק שהוא מדלג על הקלישאות ומצליח להפתיע. אומנם הוא הסרט השני שאני רואה מתוך 2014, אבל הוא בהחלט מראה על כיוון חדש בהמשך סרטי האקשן הבאים במהלך השנה- ואני חושב שלהוליווד בכללי יש הרבה מה ללמוד מהסרט הזה, שהוא אומנם אמריקאי והוליוודי לחלוטין אך הוא נמנע מלנסות לדחוף אקשן, פצצות ומרדפים בכל שנייה אלא מנסה בראש ובראשונה לקדם את העלילה ולחבר את הצופה לדמויות כפי שסרטים אמורים להיות במקורם.