יום ראשון, 9/9/18, 02:43
יופי לכם, שמתם 20 נשים בתוך מנזר, מנעתם מהן מין, או חברה, או חיי נהנתנות, ואז אתן בהלם שהן נהפכות לסכיזופרניות חסרות תקנה שמתאבדות והורגות אחת את השנייה. זה מה שמפחיד אתכם?!?!
אה רגע, זה 'האחיות מגדלנה'. התבלבלתי.
כדי לעשות סרט אימה במהלך שנות ה2000 ואילך הטריק הוא פשוט - בו!. מלא 'בו!', אחד אחרי השני, ברצף לא אחיד. אבל ה'בו!' האלה צריכים להיות מיוחדים, חברים. הם צריכים לבוא בסאונד אחר, באופן אחר. בהפתעה אחרת. בצילום משונה ובאווירה שקצת שונה מה'בו!' הקודם ולדאוג שה'בו!' יהיה קצת מסוגנן יותר, למשל, 'בווו!' או 'בווווווו!' או סתם 'בו!'. קיצר, הרבה 'בו!'ים. זה מה שתקבלו מ''הנזירה'', וזה בסדר גמור, זה בדיוק מה שאתם רוצים.
אז מי שלא יודע, 'הנזירה' הוא סרט בת בסדרת הסרטים של 'לזמן את הרוע', שלמעשה, נהפכו לסוג של יקום, כמו הנוקמים רק עם רוחות רפאים וילדות מתות. יש לנו את 'אנאבל', את 'לזמן את הרוע' הקלאסי, ועכשיו את 'הנזירה' - ולכל פרנצ'ייז מתוכננים גם כמה המשכים למעריצים. אם אתם לא בקיאים באוסף הפרטים שזרקתי הרגע, זה בסדר, כי אתם לא צריכים. הדבר היחידי שאתם צריכים לדרוש מעצמיכם זה לא לנסות בכוח להבין את הסצינה הראשונה והאחרונה בסרט הזה, כי הן מתקשרות באופן ישיר לסדרה הזו, באופן שממש מנסה לגרום לכם להאמין שהוא באמת 'נובע' אחד מהשני.
לסיכום, 'הנזירה' מספר על שלוש דמויות ראשיות, נזירה שעוד לא הוכשרה לתפקידה, כומר מהותיקן ואיכר צרפתי שהולכים למנזר ישן ואפל בכדי לחקור על מקרה התאבדות של אחת הנזירות. תוך כדי שהם שם, הם חווים חוויה אור קולית מרהיבה של 'בו!' בכל אופן אפשרי, רוחות מזמרות, פסקול צורם של שירי כנסיה משולבים בשדים ורוחות רפאים שחורטות על העור של הדמויות מגני דוד (כי זה ההפך מצלב, הבנתם?). בכדי להבין איך לעזאזל יש שם את המופע העל חושי הזה, הם יצטרכו לחוות אוסף של הזיות שיובילו אותם למסקנה שיש בעצם בור מן השאול ממנו יוצאים השדים והרוחות, אותו יהיה ניתן לסגור אם ימצאו בקבוקון שמכיל טיפות דם של ישו - ורק באמצעותו יסגרו את הבור, וימנעו מהרוחות השדים ודומיהם לצאת מהבור. קיצר, בולשיט.
אבל גם זה, איכשהו, בסדר. אף אחד לא הולך לסרטים האלה בשביל העלילה ואל תבלבלו לי את השכל שהעלילה עניינה אתכם. יחסית לסרט שהעלילה שלו לוקחת כ11% משטחו הכולל, הסרט דווקא די משקיע באמצעים ההפקתיים והכלליים שלו. נוף התקופה של 1952 מורגש ומופק באופן מספק ולא זלזלני. גם הצילום, כהרגלי סרטיו של וואן (מפיק כל הסרטים בסדרה) מאוד אפקטיבי, מוחשי, וכזה שתורם לאווירה הכללית שנועדה להפחיד אתכם ותו לא. אבל כשהסרט במעטו לא מתעסק בהפחדות אלא סתם בדברים כמו סיפור או תקופה, הוא ממש בסדר! וזה לא מובן מאליו, לא בסרטים האלה.
עוד אוסיף שיש בסרט הזה מעט דברים שהופכים אותו לקצת יותר קורץ ומהנה מחבריו הזוועתיים לז'אנר. יש לנו כאן בסה''כ שלוש דמויות המגולמות על ידי שלושה שחקנים, ששלושתם לא מוכרים אז לא אציין את שמם, אבל שתדעו שהם לגמרי מקסימים. במיוחד דמות בשם פרנצ'י, שהיא הפוגה הומוריסטית של התסריטאי שדואג להכניס לסרט מודעות עצמית והומור שנורא קשה למצוא בסרטים האלה. הנזירה המתלמדת והכומר קצת יותר רציניים, אבל גם האופן הרציני שבו הסרט משוחק ומסופר הוא מאוד מתומצת לפרטים החשובים - גם כשהסרט מוקצן ומטופש, זה נראה שהוא מודע לזה, ומריץ את זה בשביל האקשן הכיפי.
''הנזירה'' הוא בסופו של דבר פשוט סרט אימה בנאלי מהסוג שקשה לזכור וקל לשכוח. הוא כיפי, ככה שזה לא יהיה נורא אם פשוט תלכו אליו כי משעמם לכם ולא תצפו ליותר מידי. הוא לא טוב כמו סרטי 'לזמן את הרוע', אבל הוא גם לא גרוע כמו סרטים בסגנון 'סלנדרמן'. הוא פשוט סרט אימה... רגיל, אבל באופן ספציפי, הוא סרט אימה שזוכר שהוא סרט אימה. הוא זוכר שהוא בא כדי להבהיל ולא כדי לספר סיפורים, הוא זוכר שהוא צריך מעט מודעות עצמית, ובעיקר, זוכר שאנשים באו בשביל להבהל, וזה בדיוק מה שהוא מספק. זה לא שהוא סרט טוב, אבל בעולם בו סרטי האימה הנוכחיים כל כך גרועים, הוא פאקינג מלך הכיתה. חבל שמדובר בכיתת מב''ר, אבל בסדר.
*
''הנזירה'' / "The nun"
סוגה: אימה, ספין אוף לסדרת ''לזמן את הרוע''
במאי: קורין הארדי, בהפקת ג'יימס וואן
שפה: אנגלית
זמן הקרנה: 96 דק'
שנת יציאה: 2018
הגבלת גיל: 16+
ציון:
מוקרן כעת בקולנוע, עם תרגום.
יופי לכם, שמתם 20 נשים בתוך מנזר, מנעתם מהן מין, או חברה, או חיי נהנתנות, ואז אתן בהלם שהן נהפכות לסכיזופרניות חסרות תקנה שמתאבדות והורגות אחת את השנייה. זה מה שמפחיד אתכם?!?!
אה רגע, זה 'האחיות מגדלנה'. התבלבלתי.
כדי לעשות סרט אימה במהלך שנות ה2000 ואילך הטריק הוא פשוט - בו!. מלא 'בו!', אחד אחרי השני, ברצף לא אחיד. אבל ה'בו!' האלה צריכים להיות מיוחדים, חברים. הם צריכים לבוא בסאונד אחר, באופן אחר. בהפתעה אחרת. בצילום משונה ובאווירה שקצת שונה מה'בו!' הקודם ולדאוג שה'בו!' יהיה קצת מסוגנן יותר, למשל, 'בווו!' או 'בווווווו!' או סתם 'בו!'. קיצר, הרבה 'בו!'ים. זה מה שתקבלו מ''הנזירה'', וזה בסדר גמור, זה בדיוק מה שאתם רוצים.
אז מי שלא יודע, 'הנזירה' הוא סרט בת בסדרת הסרטים של 'לזמן את הרוע', שלמעשה, נהפכו לסוג של יקום, כמו הנוקמים רק עם רוחות רפאים וילדות מתות. יש לנו את 'אנאבל', את 'לזמן את הרוע' הקלאסי, ועכשיו את 'הנזירה' - ולכל פרנצ'ייז מתוכננים גם כמה המשכים למעריצים. אם אתם לא בקיאים באוסף הפרטים שזרקתי הרגע, זה בסדר, כי אתם לא צריכים. הדבר היחידי שאתם צריכים לדרוש מעצמיכם זה לא לנסות בכוח להבין את הסצינה הראשונה והאחרונה בסרט הזה, כי הן מתקשרות באופן ישיר לסדרה הזו, באופן שממש מנסה לגרום לכם להאמין שהוא באמת 'נובע' אחד מהשני.
לסיכום, 'הנזירה' מספר על שלוש דמויות ראשיות, נזירה שעוד לא הוכשרה לתפקידה, כומר מהותיקן ואיכר צרפתי שהולכים למנזר ישן ואפל בכדי לחקור על מקרה התאבדות של אחת הנזירות. תוך כדי שהם שם, הם חווים חוויה אור קולית מרהיבה של 'בו!' בכל אופן אפשרי, רוחות מזמרות, פסקול צורם של שירי כנסיה משולבים בשדים ורוחות רפאים שחורטות על העור של הדמויות מגני דוד (כי זה ההפך מצלב, הבנתם?). בכדי להבין איך לעזאזל יש שם את המופע העל חושי הזה, הם יצטרכו לחוות אוסף של הזיות שיובילו אותם למסקנה שיש בעצם בור מן השאול ממנו יוצאים השדים והרוחות, אותו יהיה ניתן לסגור אם ימצאו בקבוקון שמכיל טיפות דם של ישו - ורק באמצעותו יסגרו את הבור, וימנעו מהרוחות השדים ודומיהם לצאת מהבור. קיצר, בולשיט.
אבל גם זה, איכשהו, בסדר. אף אחד לא הולך לסרטים האלה בשביל העלילה ואל תבלבלו לי את השכל שהעלילה עניינה אתכם. יחסית לסרט שהעלילה שלו לוקחת כ11% משטחו הכולל, הסרט דווקא די משקיע באמצעים ההפקתיים והכלליים שלו. נוף התקופה של 1952 מורגש ומופק באופן מספק ולא זלזלני. גם הצילום, כהרגלי סרטיו של וואן (מפיק כל הסרטים בסדרה) מאוד אפקטיבי, מוחשי, וכזה שתורם לאווירה הכללית שנועדה להפחיד אתכם ותו לא. אבל כשהסרט במעטו לא מתעסק בהפחדות אלא סתם בדברים כמו סיפור או תקופה, הוא ממש בסדר! וזה לא מובן מאליו, לא בסרטים האלה.
עוד אוסיף שיש בסרט הזה מעט דברים שהופכים אותו לקצת יותר קורץ ומהנה מחבריו הזוועתיים לז'אנר. יש לנו כאן בסה''כ שלוש דמויות המגולמות על ידי שלושה שחקנים, ששלושתם לא מוכרים אז לא אציין את שמם, אבל שתדעו שהם לגמרי מקסימים. במיוחד דמות בשם פרנצ'י, שהיא הפוגה הומוריסטית של התסריטאי שדואג להכניס לסרט מודעות עצמית והומור שנורא קשה למצוא בסרטים האלה. הנזירה המתלמדת והכומר קצת יותר רציניים, אבל גם האופן הרציני שבו הסרט משוחק ומסופר הוא מאוד מתומצת לפרטים החשובים - גם כשהסרט מוקצן ומטופש, זה נראה שהוא מודע לזה, ומריץ את זה בשביל האקשן הכיפי.
''הנזירה'' הוא בסופו של דבר פשוט סרט אימה בנאלי מהסוג שקשה לזכור וקל לשכוח. הוא כיפי, ככה שזה לא יהיה נורא אם פשוט תלכו אליו כי משעמם לכם ולא תצפו ליותר מידי. הוא לא טוב כמו סרטי 'לזמן את הרוע', אבל הוא גם לא גרוע כמו סרטים בסגנון 'סלנדרמן'. הוא פשוט סרט אימה... רגיל, אבל באופן ספציפי, הוא סרט אימה שזוכר שהוא סרט אימה. הוא זוכר שהוא בא כדי להבהיל ולא כדי לספר סיפורים, הוא זוכר שהוא צריך מעט מודעות עצמית, ובעיקר, זוכר שאנשים באו בשביל להבהל, וזה בדיוק מה שהוא מספק. זה לא שהוא סרט טוב, אבל בעולם בו סרטי האימה הנוכחיים כל כך גרועים, הוא פאקינג מלך הכיתה. חבל שמדובר בכיתת מב''ר, אבל בסדר.
*
''הנזירה'' / "The nun"
סוגה: אימה, ספין אוף לסדרת ''לזמן את הרוע''
במאי: קורין הארדי, בהפקת ג'יימס וואן
שפה: אנגלית
זמן הקרנה: 96 דק'
שנת יציאה: 2018
הגבלת גיל: 16+
ציון:
מוקרן כעת בקולנוע, עם תרגום.
תגובות
הוסף רשומת תגובה