מפחיד! רציני! אפל, הבנתם? אפל! אימתי! זה
הסרט של האנטי תזה של ספיידרמן, הכוח המרושע ביותר, ונום! חיכינו שיצא סרט
כזה מאז 2005, ולכן קיבלנו במתנה, סרט שנראה כמו סרט מ2005. סטנדרטי, אפל
מידי ומופרך להחריד. את ונום מכיר כל מי שהעריץ את ספיידרמן בעברו. הוא היה כוכב הסרט השלישי של ספיידרמן בכיכובו של טובי מגוויר, והוא בעיני אחת מהדמויות היותר מעניינות בעולם הקומיקס של מארבל. יש כאן עסק מעניין, בו אנו לוקחים את המשפט ''עם כוח גדול אחראיות גדולה'' צעד קדימה. ונום הוא כוח, הוא עוצמה. הוא כמו חומר שנדבק עליך, משתלט עליך וגורם לך להרגיש כל יכול. הבעיה היא שלפעמים כוח יכול לגרום לך לקדם את האינטרסים שלך, וזה גורם לך להיות מניאק ומרושע לפעמים. אז ב'ספיידרמן' ונום באמת העלה דילמה מוסרית של שליטה בכוח, הלחמות באינטרסים אישיים, ואפילו רבנים יוכלו לעשות מזה אחלה שיעורים על ''היצר הרע''. ואז מגיע הסרט הזה, ומחליט שונום הוא פשוט וירוס שאוכל ראשים של בני אדם. איזה כיף להיות שטחי. טום הארדי הוא אדי, עיתונאי בחיר שמסקר נושאים שונים הקשורים לעולם ולמדע. הוא בוחר לסקר מקום בשם ''המכון לחיים'', שמתגלה כמקום שעושה ניסויים בבני אדם עם תרכובות שונים שמגיעים מהחלל החיצון או משהו כזה. הניסויים האלה אלימים, ורוב האנשים לא יוצאים מהם בחיים. טום הארדי מגלה את הנושא ומחליט להלחם במערכת, וכתוצאה מכך, מגיע לשלב בו הוא נכלא במרכז הניסויים בעצמו, והחיידק (הם קוראים לו ''סימביוזה'', מה לעזאזל) נדבק בו והופך אותו לחיה אלימה ומפחידה שאוכלת ראשים. כעת, על טום הארדי להלחם בחיה שמשתלטת עליו, כדי להפסיק להוציא לאנשים את הראש מהמקום. זה מה שמעצבן אותי. ונום הוא דיאלוג עמוק על מוסר, על שליטה בכוח, על אחראיות שבאה עם כוח. יש כל כך הרבה יופי ועומק שניתן להפיק מסרט כזה. הבחירה של הסרט לקחת את הקונספט של ונום ולהפוך אותו לנבל שגרתי שאוכל ראשים, היא כל כך תמוהה בעיני; למה, פשוט, למה. הם כל כך התאמצו לעשות את הסרט הזה. מלחמות אינסופיות על זכויות, נסיון לרענן את עולם הקומיקס שבידיהם. מליוני דולרים השקיעו בפרוייקט הזה, עם השחקנים הכי איכותיים שיש, והתרגילי יח''צ הכי מוערכים שיש. אז איך הם הסכימו לעשות אותו כל כך בנאלי, שטחי ומיושן? ונום בקומיקס הוא בעיקר אלגוריה, אבל בסרט ונום נעשה מוזר מרגע לרגע. לפני הכל, לונום יש אישיות משל עצמו, והוא מנהל דיאלוג 'מצחיק' עם הארדי לאורך כל הסרט. לפעמים זה באמת משעשע, אבל לרוב זה פשוט לא מובן. זה פשוט דמות משל עצמו. הוא גם מקבל אישיות משל עצמו. אנחנו לא יודעים מאיפה הוא בא, למה הוא כזה מניאק, מה רוצים ממנו, אבל הוא פשוט דמות מפחידה שאוכלת ראשים ומשתלטת על הארדי כי היא צריכה גוף שדרכו תאכל ראשים ולנטרל רקטות כלשהן על הדרך. זה מגוחך. עוד מה שמגוחך זה שהסרט במלוא המהירות הופך את ונום לגיבור, ואז זה סתם נהיה סרט גיבורי על עם אוריג'ין סטורי משעמם; ונום נעשה טוב לב ואוהב אדם, ועכשיו הוא צריך להלחם במנהלי ''מכון החיים'', שיפסיקו עם הניסויים הזוועתיים האלה או מה שהם לא רוצים לעשות עם הרקטות שלהם. אז בגדול הכל פועל כמו שצריך, חוץ מהעובדה שהסרט, לרוב אורכו, פשוט רגיל מידי. זה אותו הסיפור גיבור שמקבל כוחות שראינו באמת *אלף* פעם. אני לא מוצא סיבה לראות סרט כזה בעידן בו אין אדם שלא ראה סרט קומיקס שמספר פחות או יותר את אותו הדבר. הסרט מקפיד להיות בנאלי באופן שהופך את הבנאליות שלו לכזו שמעוררת חשד. הוא מצולם כולו בלילה, ובאפלוליות מתישה, כאילו אנחנו ב2005 שסרטי קומיקס חייבים להיות ''אפלים!'' ו''בוגרים!'' כי זה היה מגניב, וכי זה כבר לא סרטים לילדים. הבעיה היא שאלו גם סרטים לילדים, וילדים לא ירצו לראות את ''ונום'', כי הוא פאקינג מפלצת שאוכלת ראשים. בעיה נוספת היא שגם מבוגרים לא ירצו לראות את ''ונום'', כי הוא ילדותי ומטופש להחריד. אז יש לנו סרט שאף אחד לא יכול לראות, איזה כיף. עוד דבר לא ברור הוא שהסרט מכיל אפקטים מאוד ... לא משהו. זה מאוד מפתיע ב2018 לראות סרט שכל כך לא מתאמץ להרהיב אותי. זה לא משנה מה הסצינת שיא בסרט, זה מרגיש כמו סרט מתחילת שנות ה2000 כששימוש בCGI היה נסיוני ומגניב. מישהו באמת מתלהב לראות את האנימציה העלובה ההיא של ונום, או את המירוצי מכוניות המצולמים ממש רע שם? זה באמת אמור להרהיב אותי או משהו? איך לעזאזל ב2018 יוצא סרט עם סצינות אקשן כל כך שגרתיות ובינוניות, כששוב, אנו מדברים על סרט שאמור להיות אחד מסרטי הקומיקס הגדולים של השנה או משהו כזה? אם כל זה לא הספיק לכם, אני כן ארצה לדבר על המשחק, הו, המשחק. כמה שהוא נורא. אני יודע שלהגיד ''לא אמין'' בסרטי מד''ב זה מטופש, אבל המשחק כאן גובל ברמה של שחקני תיאטרון צעירים במזכרת בתיה. יש כאן שמות ענקיים, מישל ויליאמס, טום הארדי, ריז אחמד, שחקנים כל כך מעולים עטורי פרסים, ואיכשהו, כל הסצינות שלהם ממש מביכות ולא אמינות. כאילו הם מתאמצים שלא ניקח אותם ברצינות. מישל וויליאמס בכלל הפתיעה אותי לרעה. היא משחקת כאן אישה קשה, חסרת רגישות או רגישה מידי, והסצינות הרומנטיות או האנטי-רומנטיות איתה פשוט מעוררות גיחוך. טום הארדי אמור להיות מצחיק. הוא לא הצחיק אותי, אבל הוא בהחלט הצליח להביך את עצמו עד גיחוך. זה נראה שהוא עצמו לא מבין מה הוא עושה שם, ומרגע לרגע מתפתל מול המסך בבלבול וחוסר בטחון של ''מה אני עושה עכשיו בכלל''. בסופו של דבר ונום הוא לא סרט גרוע, כי אין מה לעשות, הוא עדיין סיפור קומיקס סביר על דמות שכן מעניין לחקור אותה. 'ונום' הוא אחד מהקונספטים המעניינים של עולם הקומיקס, ואם הם היו לוקחים את הקונספט ועושים אותו עמוק יותר, אמין יותר, ומרהיב יותר, זה יכל להיות סרט מדהים. אבל הם בחרו לעשות אותו מיושן ושגרתי; בלי מסר או עומק, אפל נורא, הטובים מול הרעים, מרדפי מכוניות, עם אפקטים זולים וסצינות רומנטיות מנומנמות. זה בסדר, יש סרטים כאלה. אבל משום מה, כשאולפני סוני נמצאים במצב כזה רע מבחינת הזכיינות שלהם, וכשמדובר בסרט שכל כך הרבה ציפו לו, להגיד ''בסדר'' זה לא פחות מאכזבה של ממש. בואו נקווה שסוני יאבדו את הזיכיון שלהם על כל סרטי מארבל מתישהו. זה יעשה לנו כל כך טוב. ''ונום'' / ''Venom'' במאי: רובן פליישר בכיכובים של: טום הארדי, מישל וויליאמס, ריז אחמד ז'אנר: קומיקס, פעולה זמן: 112 דק' שנת יציאה: 2018 הגבלת גיל: 16+ קישורים: IMDB, Rotten tomatoes ציון:   |
תגובות
הוסף רשומת תגובה