''סיפור אחר'' - סיפור מסובך


0 תגובות   יום שני, 12/11/18, 00:50


האמת היא עסק מורכב.

לא ציפיתם לזה, הא?! איזה משפט! אבל כן, לפעמים אנחנו צריכים הוכחות מורכבות לדברים שהם מובנים מאליהם. האמת היא מורכבת. היא תמיד קשה מהצפוי. וכשזה מגיע ליחסים, ולחתונה, ולילדים, ולגירושים, ולטיפולים פסיכולוגים ושאר הדברים היפים בחיים - האמת תמיד מסתבכת בשלב כלשהו. תמיד נכנס איזה שקר קטן של ''לא הסתכלתי עליה'' או ''נו שתיתי רק קצת'' וכל השטויות האלה. תמיד נכנסים לשקרים הקטנים האלה שמסבכים את הכל והופכים את הסיפור חיים שלכם לסמטוכה אחת גדולה.

כשזה החיים שלכם, זה לגיטימי. אבל החיים הם לא סרט, ואין סיבה שסרט יסתבך ככה.

אז ''סיפור אחר'' הוא מעשייה שנהפכה למצמררת ומעוררת הד תקשורתי בעקבות מותו של ארי נשר ז''ל, בנו של הבמאי אבי נשר. הסרט עוסק בסיפורה של ענת, נערה חוזרת בתשובה (ג'וי ריג'ר) שאביה חוזר מחו''ל (יובל סגל) לקראת חתונתה. אמה של ג'וי (מיה דגן) לא מאושרת מרעיון החתונה של בתה, בגיל כזה צעיר ועוד עם זמר חרידי די מפוקפק, כך שהשניים זוממים דרכים שונות לחבל בחתונה של השניים. זה היה פשוט, אם זה לא היה מסתבך לעובדה שאבא של ענת הוא גם פסיכולוג, שגם אבא שלו פסיכולוג, ושניהם מטפלים בזוג לקראת גירושים שהאמא משוגעת אבל האבא יותר והאמא הולכת לכת של אלה בשם אושרה והאבא הולך למנזר של נזירות שעוסקות בציור ומה נסגררררררררר

במילים אחרות, ''סיפור אחר'' הוא בהחלט סיפור אחר. הוא סיפור מסובך. אל תדאגו, הוא לא מסובך מידי - אתם ככל הנראה תבינו את כל אוסף הסיפורים שנזרקים עליכם אחד אחרי השני, אבל אתם לא תבינו את הטעם והאופי שלהם, ובעיקר למה יש כל כך הרבה פרטים ומה הקשר בניהם. אז זהו, שאין קשר. אבי נשר מנסה לעצב לנו מעין 'פיסת חיים' של ההוואי המשפחתי הירושלמי; ובעיקר מתמקד בכתות, דתות, אמונות, ריבים ו..שקרים. החקר אחר האמת בסרטו של נשר הוא חלק אבסולוטי ממנו; הסרט מתעסק רבות במי משקר למי והשקר של מי חזק יותר, ואילו בסופו של דבר אנחנו משכילים להבין ששקר מסבך את הכל.

אבל לעזאזל, אני לא צריך סרט מסובך כדי להסביר לי ששקר הוא דבר מסובך. ''סיפור אחר'' הוא סרט עם רגעים יפהפיים ומקסימים. ג'וי ריג'ר נהדרת, מיה דגן כאמה מעצבנת כלומר מצויינת, יובל סגל נכנס היטב לדמות הפסיכולוג המהורהר וששון גבאי הוא ששון גבאי. הסרט הזה מכיל כמה מהסצינות המעניינות קולנועית שתראו השנה בקולנוע ויש לו פוטנציאל להיות סרט קולנועי נרטיבי עם סטייל יפהפה ואפילו פילם-נוארי, אבל מהר מאוד הוא מסתרבל עם אוסף סיפורים שלא מתחברים למקשה אחת שמסוגלת לחדור אל הלב שלכם, וחבל. מצד שני, אי אפשר להתעלם שעל רקע מות בנו של ארי נשר, סרט שעוסק בדאגה ובאהבה לילדים ובכאב כשהם נעלמים לך הוא בהחלט צירוף מקרים מצמרר שקשה להתעלם ממנו.
דרג את התוכן:
0
הציון שלי: 3 מתוך

תגובות