ביקורת על כוכב נולד / A Star Is Born
0
סרטים כוכב נולד, ליידי גאגא, בראדלי קופר, סרטים, קולנוע, סרטים גרועים
0 תגובות יום חמישי, 11/10/18, 01:53
אז ראיתם את הסרט החדש של ליידי גאגא? איזה יופי!
האם הייתם רואים אותו אם ליידי גאגא לא הייתה משתתפת בו? איזה באסה!
האם אתם יודעים שהסרט הזה הוא רימייק לקלאסיקה, שהיא עצמה רימייק לקלאסיקה, שהיא רימייק לקלאסיקה?!
לא. רק על עצמיכם אתם חושבים. גם כן.
אז לפני הכל אני רוצה להזכיר דבר חשוב, אולי החשוב מכל - אני אוהב את ליידי גאגא. אוהב ברמה של מעריץ שרוף לשעבר, מכיר את כל השירים בעל-פה, יודע לדקלם את כל המסרים והתאוריות לגביה הפוך ובחזרה. היא גבר, היא אישה, היא שטן, היא מהבונים החופשיים, היא מכורה לבשר, היא סיינטולוגית, ועוד - על ליידי גאגא אפשר רק להגיד דבר אחד, מוזרה. והיא גאה בזה, וזה מדהים.
גם את הסרט ''כוכב נולד'' המקסים ההוא עם ברברה סטיירסנד אני אהבתי בילדותי. את המקור של המקור, מ1937, לא ראיתי, אבל זה בסדר, כי אני לא איכותי עד כדי כך. הסרט הנ''ל מספר את הסיפור המוכר לנו (על מי אני עובד, כאילו מישהו מכיר את הסרט ההוא בכלל) מזווית מאוד חדשנית, עדכנית, כך שהגרסה המקורית נהפכת ללא רלוונטית. אבל ליידי גאגא תמיד רלוונטית. ובראדלי קופר אף פעם לא רלוונטי. איזה פרדוקס!
אז זה מה שקורה; ליידי גאגא נהפכה לזמרת נורמלית שנראית נורמלית ומתנהגת נורמלי, והסרט באופן מפתיע מתחיל בדיוק בנקודה הזו. היא בחורה משעממת שגרה במקום משעמם עם עבודה משעממת, נראית רגיל ומתלבשת רגיל, ואז היא מכירה את ג'ק, שהוא זמר מהולל ומפורסם אותו מגלם בראדלי קופר בעוונותיו. עם ההתאהבות בו הוא לוקח אותה למסעות מופעים שלו, ומעלה אותה לבמה, והיא שרה ונהנית, ועם הזמן נהפכת לכוכבת בשם 'ALI', מה שגורם לג'ק להיאבק על מקומו לצדה. ג'ק נופל לאלכוהול ומסבך את עצמו על הדרך, והליידי נהפכת ליותר 'גאגא' ככל שהסרט מתקדם, אבל רחוק ממה שהיא באמת.
האמת שמגניב לראות את השינוי הזה שגאגא עשתה. גם מגניב לראות אותה נורמלית לשם שינוי. היא באמת מצליחה להיראות יפה, אותנטית וכזו שלעולם לא תלבש שמלת בשר, ולרגעים אתה לא מבין אם מדובר כאן במשחק מדהים שראוי לאוסקר או סתם שהיא חושפת את האישיות האמתית שלה. ממה שמצטייר כיום ליידי גאגא היא פשוט בחורה רגילה שרצתה תשומת לב, והיום היא פשוט יותר מעזה להיות מי שהיא. זה מעניין כשמדברים על גאגא. זה נהיה פחות מעניין כשמדברים על קופר.
קופר, במקרה הזה, ניסה ללכת על כל הקופה. זה סרט עם בחירות אמיצות. החל מליידי גאגא בתפקיד הראשי, שפרט לעובדה שהיא מדהימה, אין שום סיבה שזו תהיה היא ולא בריטני או טיילור סוויפט. הבחירה הזו מעניינת והופכת את הסרט למושך אש בכל מקום. בכללי, לקחת את הקלאסיקה ההיא וליצור ממנה עיבוד שכזה, שמציג ונכנס עמוק לצדדים האפלים בעולם המוזיקה והקנאה והסמים, זה משהו שלא כדאי לבמאי חובב ומתחיל לעשות, והנה, קופר עף על זה. זה מסוכן, וזה מצריך אומץ. זה לא אומר שזה טוב.
למעשה בראדלי קופר הבמאי הוא לא רע, אבל כשחקן הוא די מזוויע. כולם אוהבים את בראדלי, הוא נהדר, אני לא מתווכח איתכם. ב'אופטימיות היא שם המשחק' הוא היה פנטסטי באופן מהפנט. אבל בסרט הזה בראדלי מנסה לשחזר כמה שאפשר את הדמות מהסרט המקורי, זמר רוק עם קול כבד וזקן ופוזות שאפילו בסבנטיז היו חושבים שהן פארודיה. קופר מנסה לגלם את הדמות הזו על הצד הטוב ביותר, אבל הוא לא קלט שכל עוד הוא לא כריס כריסטופרסון זה פשוט לא יעבוד. הוא נורא נורא מתאמץ, אבל כל פעם שהוא עשה את הקול העווה הזה עם המבטים ה'גבריייייייםםםם' האלה, זה הרגיש כל כך מגוחך. בראדלי, זה לא אתה. תתקדם כבר.
עוד בעיה היא שהפוזה של בראדלי מקבלת נפח גדול מידי בסרט. רוב הסרט עוסק בבראדלי. בראדלי שר, בראדלי מעשן, בראדלי מדרדר, בראדלי מצחיק, ועוד ועוד. זה נראה שלמרות שהסרט במרכזו עוסק בגאגא, הסרט בתכלס עוסק בדמותו של בראדלי קופר מנסה לשחק אותה גברי. זה לא מחזיק מים. גם במקור הדמות לא כל כך דומיננטית. יש אנשים שיאהבו את היומרנות הזו של קופר להיהפך לגבר קשוח עם דאווינים של הסבנטיז, אני לא קניתי את זה, ואני חושב שבראדלי כבמאי היה צריך לכל הפחות להוריד לעצמו כמה דקות מהמסך כדי שאנשים יראו את מי שהם באמת רוצים לראות. אבל לא, הוא הדמות הראשית, וגאגא בשוליו. זה נדמה שבראדלי כל כך נבהל מהעובדה שגאגא בסרט שלו שהוא אשכרה נהפך לדמות הראשית שם באמת.
בניגוד לקופר, גאגא השחקנית מדהימה. היא אמתית, היא מרגשת, היא מדברת את השורות מהלב. זה גם ממש מדליק לראות את המהלך שהיא עושה בסרט ונעשית פחות ופחות ALI ויותר 'גאגא'. זה מרגיש שזה ממש הסיפור חיים שלה. אבל אני מקווה שהסיפור חיים שלה יותר מעניין, כי הסיפור הזה, לפחות, הוא משעמם. כולנו מכירים אותו כבר, זה צפוי מראש לאן הוא ילך, זו אותו סיפור של ה'עלייתו ונפילתו' או 'נפילתה ועלייתה'. עוד משהו? חידוש? רענון? לא, הכל כרגיל. סביר.
אה, יש חידוש בעצם; הוא 'ריאליסטי'. עם המצלמות הרועדות והמשחק המציאותי ואין פסקול שהוא לא טבעי מהסרט וכל הטריקים המוכרים. הבעיה היא שרוב הסרט הוא הופעות של גאגא ושירים אולד סקול ביי קופר, ואין לאף אחד עניין לראות את זה בצורה 'מציאותית'. ברגעים שאין לו כוח, הסרט פשוט מרגיש חלומי, איטי ומוזר, עם מניירות של פיתולי מצלמה וסאונד צורם, שאלוהים יודע מה הם לקחו כשהם ערכו את הסרט הזה.
אז מה השורה התחתונה? שווה לראות את גאגא בזווית שונה, ושווה לראות את הבימוי של קופר, אבל בסופו של דבר הסיפור שכולם מספרים הוא אותו סיפור ישן שלא באמת מעניין אף אחד. חבל שכל המשאבים האלה לא נוצלו על ידי יוצר טוב, שייקח את היצירה הזו וייצור ממנה באמת כוכב נולד. בינתיים, זה מרגיש כמו הניצחון של הראל מויאל בעונה 3; זה היה ממש מרגש כשהוא זכה, אבל במקום להיות כוכב נולד, הוא נעשה כוכב נופל. גם כאן, לא נראה לי שמישהו יזכור עוד חודשיים על מה מדובר.
אבל אם אתה קורא את זה, תדע שאני תמיד זוכר אותך, הראל. הם פשוט לא מכירים אותך.
''כוכב נולד''
סוגה: דרמה מוזיקלי
שנה: 2018
בימוי: בראדלי קופר
בכיכובים של ליידי גאגא ובראדלי קופר
מוצג כרגע בקולנועים עם תרגום
תגובות
הוסף רשומת תגובה